יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

ההגיון מאחורי Poly-Goldbachian

הרבה מאוד אנשים רוצים לחיות אורח חיים Mono-Goldbachian, אבל ברור לנו כי זה לא הגיוני, כי אורח החיים הזה מתבסס על כך ש:
\exists ! x \in \bigcap_{i=1}^{n}X_i

כאשר X_i הן תכונות (מסודרות) של החתום המושלם עבורינו.

הטענה הזו יפה ואלגנטית, אבל קיימת בה בעיה: המספר n אינו סופי.
כעת, ננסה לחשב את n.

א. שלב ראשון: נמצא לפי איזה סודר X_i מסודרת 
        אם נתחיל לרשום את X_i ברשימה היררכית (בעל 8 תארים מתקדמים בתחומים מדעיים, יודע להוכיח את השערת גולדבאך, יכול לפתור את כל הבעיות הפתוחות בעולם......), כאשר התכונות החשובות ביותר יקבלו את המספרים הנמוכים ביותר, נגלה מהר מאוד שבחיים לא נסיים לרשום את הרשימה הזו, כי היא אינסופית. במקרה הטוב ביותר היא בת מנייה, ולכן, הסודר הזה הוא לפחות אומגה.
       לכן, במקרה הטוב ביותר, n=א0, כלומר n הוא מספר אינסופי.

ב. שלב שני: נגלה מהזה בכלל כל X_i        
      נשים לב לכך שסידרנו את X_i לפי סדר היררכי של חשיבות. כעת ניצור פונקציה כזו:
 f_{person_j}: {properties}--->{hierarchical order}
\forall x \in {properties} f_{person_j}(x)={hierarchical order of person_j}(x)

      כלומר, לכל אדם, הפונקציה f של האדם תשלח כל תכונה x ל- X_i המתאים. 
      נשים לב לכמה דברים:
                   1. הקבוצה {hierarchical order} מסודרת לפי סודר אומגה.
                   2. הקבוצה {properties} היא מעוצמה א.

        לכן, לא ייתכן בכלל ש-f היא פונקציה חח"עית, ולכן, במקרה הטוב ביותר, קיים X_i יחיד שהוא קבוצה בת א איברים (כאשר כל איבר הוא תכונה, כלומר כל איבר הוא קבוצה של אנשים בעלי התכונה), כלומר במקרה הטוב ביותר, האדם ה-Mono-Goldbachian מחפש איבר בודד שנמצא בחיתוך של א איברים, כאשר כל איבר הוא קבוצה. 

ג. שלב שלישי: נחשב את הסיכוי של האדם ה-Mono-Goldbachian למצוא את האיבר הבודד הזה
        כבר אמרנו שבמקרה הטוב ביותר, מחפשים איבר בודד בקבוצה בת א איברים (ברוב המקרים, זה יהיה יותר מזה), ולכן, מרחב המדגם שלנו הוא מעוצמה א (לפחות).

         לכן:
P({find !x \in \bigcap_{i=0}^{\infty}X_i})=\frac{|{x}|}{|{X_i}_{i=0}^{infty}|} <= \frac{1}{א}

וכל בן אדם שעונה על תנאי גולדבאך יודע שהסיכוי הזה (בצד ימין של אי השיוויון) הוא 0. מצד שני, מכיוון שמדובר כאן במרחב הסתברות, הסיכויים הם תמיד אי שליליים, ולכן, הסיכוי הוא בדיוק 0.


אז למה לעזאזל רוב העולם הוא Mono-Goldbachian??
פשוט מאוד: כי לא משקיעים מספיק בלימודי מתמטיקה בתיכון. 
פתרון: נשקיע בללמד ילדים מתמטיקה, כדי ליצור המשך לזן המוכיחים.

הוכחה נאותה!!!
החתולה המחוקקת של גולדבאך (מיאו!) 

תגובה 1:

  1. לא, לא כל העולם.
    אבל יש מוסכמות קשות לשבירה.
    לפחות האיברים האלה שמחפשים איבר זהה מקבלים עכשיו טיפה שקט...וגם זה עוד רחוק משלמות.

    השבמחק